עובדות מהירות על אריתריאה:
- אוכלוסייה: כ-6 מיליון איש.
- בירה: אסמרה.
- שפות רשמיות: טיגרינית, ערבית ואנגלית.
- שפות אחרות: נדברות מספר שפות ילידיות, כולל טיגרה, בילין וקונמה.
- מטבע: נקפה אריתריאנית (ERN).
- ממשלה: רפובליקה נשיאותית אוניטרית חד-מפלגתית.
- דת עיקרית: נצרות (בעיקר נצרות אורתודוקסית אריתריאנית), עם מוסלמים רבים ומיעוט קטן של קבוצות דת אחרות.
- גיאוגרפיה: ממוקמת בקרן אפריקה, גובלת עם סודן במערב, אתיופיה בדרום, ג’יבוטי בדרום-מזרח והים האדום במזרח.
עובדה 1: אריתריאה היא גן עדן לארכיאולוגים
אחד האתרים הארכיאולוגיים המשמעותיים ביותר באריתריאה הוא קוהאיטו, עיר עתיקה שראשיתה בתקופה הקדם-נוצרית. האתר כולל הריסות מרשימות כולל קברים חצובים בסלע, כתובות ובניינים עתיקים, המספקים תובנות חשובות על ההיסטוריה המוקדמת של האזור וקשרי המסחר שלו.
אזור נבטה פלאיה, אף שמזוהה בעיקר עם מצרים, משתרע גם לאריתריאה ומפורסם באמנות הסלע הפרהיסטורית שלו וממצאים ארכיאולוגיים. אזור זה מציע הצצה להתיישבויות האנושיות המוקדמות והאינטראקציות שלהן עם הסביבה.
בנוסף לאלה, עיר הנמל העתיקה אדוליס של אריתריאה הייתה מרכז מסחר מרכזי בעת העתיקה, שקישר את הים האדום עם פנים אפריקה. הריסות אדוליס, כולל שרידים של אדריכלות רומית ואקסומית, מדגישות את חשיבותה ההיסטורית כמרכז מסחר מרכזי.
אזור קרן, הידוע באדריכלות העות’מאנית השמורה היטב שלו, ואזור אסמרה, עם הבניינים הקולוניאליים האיטלקיים שלו, תורמים עוד יותר לעושר הארכיאולוגי וההיסטורי של המדינה.

עובדה 2: השם אריתריאה נגזר מהים האדום
המונח “אריתריאה” מגיע מהמילה היוונית “אריתראיה”, שפירושה “אדום” ומשמשת להתייחס לים האדום.
השם אומץ בתקופה הקולוניאלית האיטלקית בסוף המאה ה-19. איטליה הקימה את אריתריאה כקולוניה ב-1890, והם בחרו בשם “אריתריאה” כדי להדגיש את מיקומה החופי של המדינה לאורך הים האדום. השם נגזר מהמונח היווני לים האדום, “אריתרה ת’לאסה”, שפירושו “ים אדום”.
עובדה 3: אריתריאה הייתה חלק מממלכת אקסום
ממלכת אקסום, המכונה גם האימפריה האקסומית, שגשגה בערך מהמאה ה-4 עד המאה ה-7 לספירה, והשפעתה התפרסה על חלקים מאתיופיה, אריתריאה, סודן ותימן של ימינו.
האימפריה האקסומית התפרסמה בהישגיה האדריכליים המרשימים, כולל סטלות מונומנטליות (אבנים גבוהות מגולפות) ובניית כנסיות מפוארות. עיר אקסום (בצפון אתיופיה של ימינו) הייתה בירת האימפריה ומרכז מסחר ותרבות מרכזי. אריתריאה, עם מיקומה האסטרטגי לאורך הים האדום, מילאה תפקיד חיוני ברשת המסחר של האימפריה.
אזור אריתריאה, במיוחד סביב עיר אדוליס, היה נמל חיוני שהקל על המסחר בין האימפריה האקסומית לחלקים אחרים בעולם, כולל האימפריה הרומית, הודו וערב. מסחר זה תרם לעושר האימפריה ולחילופים התרבותיים.

בדקו אם אתם זקוקים לרישיון נהיגה בינלאומי כדי לשכור ולנהוג במכונית באריתריאה אם אתם מתכננים לטייל במדינה בעצמכם.
עובדה 4: לאחר התקופה הקולוניאלית, אתיופיה כבשה את אריתריאה
בסוף המאה ה-19, אריתריאה הייתה קולוניה איטלקית עד מלחמת העולם השנייה, כאשר נכבשה על ידי כוחות בריטיים. לאחר המלחמה, גורלה של אריתריאה היה נושא לוויכוח בינלאומי. ב-1951, האו”ם הציע פדרציה של אריתריאה עם אתיופיה, שהתקבלה ויושמה ב-1952. אולם ב-1962, אתיופיה סיפחה את אריתריאה, פירקה את הפדרציה והפכה את אריתריאה למחוז של אתיופיה. סיפוח זה נעשה מבלי להתחשב ברצונות של העם האריתריאני, מה שהוביל לחוסר שביעות רצון נרחב.
הסיפוח עורר מאבק חמוש ממושך לעצמאות, שנמשך יותר משלושה עשורים. חזית השחרור האריתריאנית (ELF) ומאוחר יותר חזית השחרור העממית האריתריאנית (EPLF) הובילו את ההתנגדות לשלטון האתיופי. המאבק התאפיין בעימות אינטנסיבי, כולל לוחמת גרילה ותמרונים פוליטיים. הסכסוך הושפע גם מדינמיקה אזורית רחבה יותר וגיאופוליטיקה של המלחמה הקרה.
המאבק האריתריאני לעצמאות זכה לתשומת לב ותמיכה בינלאומית משמעותית. לאחר שנים של סכסוך ומשא ומתן, המצב הגיע לנקודת מפנה ב-1991, כאשר ה-EPLF, בברית עם קבוצות אופוזיציה אתיופיות אחרות, הצליח להפיל את משטר הדרג המרקסיסטי באתיופיה. ב-1993 נערך משאל עם בפיקוח האו”ם באריתריאה, שבו הרוב המכריע של האריתריאנים הצביע בעד עצמאות.
עובדה 5: בירת אריתריאה היא דוגמה שמורה היטב לאדריכלות קולוניאלית
בירת אריתריאה, אסמרה, מפורסמת באדריכלות הקולוניאלית השמורה היטב שלה, המספקת הצצה ייחודית לעברה של העיר. המורשת האדריכלית של העיר מיוחסת במידה רבה לתקופה הקולוניאלית האיטלקית, שהחלה בסוף המאה ה-19 ונמשכה עד שהבריטים השתלטו לאחר מלחמת העולם השנייה.
הנוף האדריכלי של אסמרה מתאפיין בשילוב של סגנונות מודרניסטיים ומסורתיים, המשקף את השפעת העיצוב האיטלקי. העיר מתגאה בדוגמאות רבות למורשת אדריכלית זו, כולל:
- בניינים בסגנון ארט דקו: אסמרה כוללת מספר בניינים מרשימים בסגנון ארט דקו, העדות להשפעה האיטלקית על עיצוב העיר. דוגמאות בולטות כוללות את סינמה אימפרו, בית קולנוע אלגנטי עם פרטי ארט דקו קלאסיים, ואת מסעדת מדא, המציגה צורות גיאומטריות ויעילות אופייניות לסגנון.
- מבנים מודרניסטיים: העיר כוללת גם בניינים מודרניסטיים, כמו האצטדיון ובניני משרדים שונים, המדגימים את הטרנדים הרחבים יותר באדריכלות המאה ה-20 שהושפעו מסגנונות אירופיים.
- אדריכלות ניאו-קלאסית ורוויבליסטית: הנוף של אסמרה מעוטר במבנים ניאו-קלאסיים, כולל קתדרלת אסמרה, המציגה הדר ופרופורציות קלאסיות.
בהכרה בחשיבותה האדריכלית, אסמרה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו ב-2017. ההכרה מאשרת את השימור החריג של העיר של אדריכלות מודרניסטית ומהתקופה הקולוניאלית של תחילת המאה ה-20, המספקת מבט נדיר ומקיף על עקרונות העיצוב והתכנון העירוני של התקופה.

עובדה 6: אריתריאה אינה מדינה חופשיה
אריתריאה ידועה בסביבה הפוליטית המגבילה שלה ובחוסר החירויות הדמוקרטיות. המדינה לא קיימה בחירות לאומיות מאז עצמאותה ב-1993, והחזית העממית לדמוקרטיה וצדק (PFDJ) השלטת שומרת על שליטה הדוקה. הנשיא איסיאס אפוורקי נמצא בשלטון מאז 1993, ללא אופוזיציה פוליטית מותרת.
חופש העיתונות מוגבל קשות; כל כלי התקשורת נשלטים על ידי הממשלה, ועיתונאות עצמאית אינה קיימת. מבקרי הממשלה מתמודדים עם הטרדות וכליאה. למדינה יש גם רקורד זכויות אדם ידוע לשמצה, עם דיווחים על מעצר שרירותי ועבודת כפייה.
עובדה 7: לאריתריאה יש עולם תת-מימי עשיר
אריתריאה מתגאה בעולם תת-מימי עשיר ומגוון, במיוחד סביב הים האדום, הידוע במערכות האקולוגיות הימיות התוססות שלו. שוניות האלמוגים של הים האדום מול חופי אריתריאה הן מהבתוליות וה פחות מופרעות בעולם.
נקודות מרכזיות כוללות:
- שוניות אלמוגים: שוניות האלמוגים של אריתריאה שופעות חיים ימיים. שוניות אלה מספקות בתי גידול חיוניים למגוון רחב של מינים, כולל דגים צבעוניים, צבי ים וחסרי חוליות מגוונים.
- מגוון ביולוגי ימי: המערכות האקולוגיות התת-מימיות תומכות במגוון רחב של מינים, מדגי שונית קטנים ועד מינים פלגיים גדולים יותר. המגוון הביולוגי כולל מינים ייחודיים של אלמוגים ודגים שאינם נמצאים בדרך כלל במקומות אחרים.
- הזדמנויות צלילה: המים הצלולים של הים האדום והחיים הימיים השופעים הופכים את אריתריאה ליעד פופולרי עבור חובבי צלילה. מקומות כמו ארכיפלג דהלק מפורסמים במיוחד ביופיים התת-מימי ובתנאי הצלילה המעולים שלהם.

עובדה 8: אריתריאה היא המדינה החמה ביותר בעולם מבחינת טמפרטורה שנתית ממוצעת
אריתריאה, במיוחד אזור השקע דנקיל שלה, ידועה בטמפרטורות הכי חמות על פני כדור הארץ. השקע דנקיל, שמשתרע לאתיופיה וג’יבוטי, הוא אחד המקומות הנמוכים והחמים ביותר על פני כדור הארץ.
- טמפרטורה שנתית ממוצעת: השקע דנקיל רשם טמפרטורות שנתיות ממוצעות שמדורגות בעקביות בין הגבוהות ביותר ברחבי העולם. האזור חווה חום קיצוני, עם טמפרטורות ממוצעות שנתיות שעולות לעתים קרובות על 34°C (93°F).
- טמפרטורות שיא: האזור דיווח על כמה מהטמפרטורות הגבוהות ביותר שנרשמו אי פעם על פני כדור הארץ. לדוגמה, באזור הסמוך של דלול, הטמפרטורות יכולות לעלות מעל 50°C (122°F) במהלך החודשים החמים ביותר.
- אקלים: האקלים של אריתריאה, במיוחד באזורי השפלה כמו השקע דנקיל, מתאפיין בחום אינטנסיבי ותנאים צחיחים, התורם למוניטין שלה כאחד המקומות החמים ביותר על פני כדור הארץ.
עובדה 9: שרידי אדם בני כמיליון שנה נמצאו באריתריאה
באריתריאה, ממצאים ארכיאולוגיים משמעותיים חשפו שרידי אדם מלפני כמיליון שנה. המאובנים העתיקים הללו התגלו בשקע דנקיל, אזור הידוע בתכונותיו הגיאולוגיות הייחודיות ובתנאים הקיצוניים. השרידים מספקים תובנות חיוניות על האבולוציה האנושית המוקדמת וההגירה, ומדגישים את חשיבותה של אריתריאה בהבנת מקורות המין שלנו. השימור של המאובנים הללו בסביבה כה קשה מציע הצצה נדירה להיסטוריה האנושית המוקדמת.

עובדה 10: נשים נלחמות לצד גברים באריתריאה זמן רב
באריתריאה, המסורת של נשים שמשתתפות בלוחמה מתוארכת לימי קדם. תיעודים היסטוריים מצביעים על כך שכבר במאה ה-7 לפני הספירה, נשים היו מעורבות באופן פעיל בקרבות ובמנהיגות צבאית באזור.
במהלך סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, נשים אריתריאניות המשיכו במורשת זו של התנגדות. לדוגמה, בתחילת המאה ה-20, נשים נלחמו נגד כוחות קולוניאליים איטלקיים במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית. במיוחד, המנהיגה האריתריאנית המפורסמת, סבא הדוש, הובילה גדוד של חיילות במאבק נגד הקולוניזציה האיטלקית.
בעבר הקרוב יותר, במהלך מלחמת העצמאות האריתריאנית (1961-1991), כ-30% מהלוחמים בחזית השחרור העממית האריתריאנית (EPLF) היו נשים. נשים אלה לקחו על עצמן תפקידים שונים, כולל עמדות קרב, תמיכה רפואית ומשימות לוגיסטיות. נשים כמו עמנואל אסראט וחפיז מוחמד התפרסמו במנהיגותן ובגבורתן במהלך הסכסוך הזה.

Published September 01, 2024 • 14m to read