עובדות מהירות על פרו:
- אוכלוסייה: כ-34 מיליון איש.
- בירה: לימה.
- שפה רשמית: ספרדית, קצ’ואה ואיימארה.
- מטבע: סול פרואני (PEN).
- ממשל: רפובליקה נשיאותית יחידנית.
- דת עיקרית: קתוליות רומית.
- גיאוגרפיה: פרו ממוקמת על החוף המערבי של דרום אמריקה, והיא ידועה בנופיה המגוונים, כולל הרי האנדים, יער הגשם של האמזונס ומדבריות חוף, המכסים שטח של כ-1.3 מיליון קילומטר רבוע.
עובדה 1: מאצ’ו פיצ’ו הוא אחד מפלאי העולם החדשים
מאצ’ו פיצ’ו, השוכן בין פסגות האנדים העטופות ערפל בפרו, עומד כעדות לכושר ההמצאה והמיומנות האדריכלית של תרבות האינקה העתיקה. אתר מורשת עולמית של אונסק”ו זה, המוגדר כאחד משבעת פלאי העולם החדשים, מקסים מבקרים עם חורבותיו החידתיות, מבני האבן המורכבים והסביבה הטבעית עוצרת הנשימה. נבנה במאה ה-15 ונטוש זמן קצר לאחר מכן, מאצ’ו פיצ’ו נשאר נסתר מהעולם החיצון עד לגילויו מחדש על ידי החוקר האמריקאי חיראם בינגהם ב-1911. כיום, הוא עומד כסמל למורשת התרבותית העשירה של פרו ומשמש כאתר עלייה לרגל עבור נוסעים המבקשים לפענח את המסתורין של המצודה העתיקה הזו תוך התפעלות מיופיה המעורר יראה ומהמשמעות ההיסטורית שלה.

עובדה 2: אחד מהיובלים הארוכים ביותר של האמזונס מתחיל בפרו
נהר מארניון, אחד מהיובלים הארוכים ביותר של נהר האמזונס, מקורו בפרו. עולה מפסגות האנדים המכוסות שלג באזור אנקש הפרואני, נהר מארניון נוסע כ-1,600 קילומטר צפון-מערבה דרך האנדים הפרואיים לפני שהוא מתחבר עם נהר אוקאיאלי ליד העיר נאוטה. משם, המים המשולבים יוצרים את נהר האמזונס, הממשיך במסעו דרך יער הגשם העצום של האמזונס עד שהוא מגיע לאוקיינוס האטלנטי. נהר מארניון ממלא תפקיד מכריע בהידרולוגיה של אגן האמזונס, תורם באופן משמעותי לזרימה הכוללת של מערכת נהר האמזונס.
עובדה 3: לבגד הפונצ’ו הלאומי יש היסטוריה ארוכה מאוד
החל מהתקופה הפרה-קולומביאנית, פונצ’ו נלבש על ידי עמים ילידיים ברחבי אזור האנדים, כולל האינקה וקודמיהם. בגדים אלה שירתו מטרות מעשיות כמו מתן חום באקלים ההרים הקריר והגנה מפני פגעי מזג האוויר.
לפונצ’ו היה גם משמעות סמלית, המייצג מעמד חברתי, זהות תרבותית ואומנות. הם לעתים קרובות נארגו בצורה מורכבת או קושטו בעיצובים ודפוסים משוכללים שהעבירו משמעות ושיקפו את הקהילה, המסורות והאמונות של הלובש.
כיום, הפונצ’ו נשאר חלק בלתי נפרד מהתרבות הפרואית, נלבש על ידי גברים ונשים כאחד במהלך טקסים מסורתיים, פסטיבלים וחיי היומיום.

עובדה 4: כובשים ספרדיים לעתים קרובות בנו מבנים חדשים על גבי מבנים אינדיאניים ישנים
כובשים ספרדיים, עם הגעתם לאמריקה, לעתים קרובות שימשו מחדש או בנו מבנים חדשים על גבי מבנים ילידיים קיימים, במיוחד באזורים שבהם ביקשו להקים יישובים משלהם או להפעיל שליטה על אוכלוסיות מקומיות. נוהג זה שירת מטרות שונות, כולל הבעת דומיננטיות על תרבויות ילידיות, שימוש חוזר בתשתית קיימת לשימוש ספרדי וסימול העברת הכוח משליטים ילידיים לרשויות קולוניאליות ספרדיות.
במקרים רבים, כובשים ספרדיים השתמשו בעבודתם של עמים ילידיים לבניית מבנים חדשים או שינוי קיימים בהתאם לסגנונות אדריכליים ספרדיים. זה הביא לערבוב של השפעות אדריכליות ילידיות ואירופיות, הניכר בעיצוב ובבנייה של מבנים מהתקופה הקולוניאלית ברחבי אמריקה הלטינית.
עובדה 5: 80% מאלפקות העולם נמצאות בפרו
פרו היא ביתם של חלק משמעותי מאוכלוסיית האלפקות בעולם, עם הערכות המצביעות על כך שכ-80% מאוכלוסיית האלפקות העולמית מתגוררת בפרו. גמליים דרום-אמריקאיים מבויתים אלה גדלים בעיקר באזורי הגובה הרב של האנדים הפרואיים, שם הם מגודלים לצמרם היקר כבר מאות שנים. אלפקות ממלאות תפקיד חיוני במרקם התרבותי, הכלכלי והחברתי של קהילות האנדים בפרו, שם הן מוערכות לצמרן, בשרן ותפקידן בטקסים ובטקסים מסורתיים.

עובדה 6: פרו שמרה על שפות ילידיות רבות
מעריכים שפרו היא ביתן של למעלה מ-47 שפות ילידיות, כאשר קצ’ואה ואיימארה הן מהנפוצות ביותר.
הממשלה הפרואית נקטה צעדים להגן ולקדם שפות ילידיות באמצעות חקיקה ויוזמות חינוכיות. ב-1975, פרו הכירה בקצ’ואה ובאיימארה כשפות רשמיות לצד ספרדית, והעניקה להן מעמד רשמי באזורים שבהם הן מדוברות באופן נרחב. בנוסף, נעשו מאמצים לשלב שפות ילידיות בתוכניות לימודים חינוכיות ולתמוך בקהילות ילידיות בשימור המורשת הלשונית שלהן.
למרות מאמצים אלה, שפות ילידיות רבות בפרו נחשבות בסכנת הכחדה עקב גורמים כמו עיור, גלובליזציה והדומיננטיות של ספרדית כשפה העיקרית של החינוך והמסחר.
עובדה 7: יש מקום בפרו שבו מלח נכרה באותו אופן מאז ימי קדם
בריכות המלח של מאראס, הממוקמות בעמק הקדוש של האינקה ליד העיר מאראס בפרו, מציגות טכניקות כריית מלח עתיקות שנמשכו אלפי שנים. בריכות מלח אלה, הידועות במקום כ”סלינרות”, כוללות כ-3,000 בריכות קטנות במדרגות החצובות בקפדנות בצלע ההר.
תוך שימוש בשיטה שלא השתנתה מאז התקופה הפרה-קולומביאנית, מי מעיינות מלוחים זורמים לתוך הבריכות דרך רשת של תעלות. כאשר המים מתאדים תחת השמש החזקה של האנדים, מלח מתגבש נוצר על פני השטח של הבריכות. עובדים, לעתים קרובות חברי קהילות מקומיות, קוצרים בזהירות את המלח ביד, תהליך הכולל גריפת גבישי המלח וחלוקתם מחדש על פני הבריכות במדרגות.
שיטת הפקת מלח מסורתית זו לא רק משמרת את המורשת התרבותית של האזור אלא גם מקיימת את פרנסתן של משפחות מקומיות. מדי שנה, בריכות המלח של מאראס מייצרות כ-160,000 טון מטרי של מלח, המוערך לטוהרתו ומשמש ביישומים קולינריים ותעשייתיים שונים הן במדינה והן בחו”ל.

עובדה 8: ניתן לראות דולפינים ורודים בפרו
דולפיני מים מתוקים ייחודיים אלה הם ילידי אגן האמזונס, כולל נהרותיה של פרו, כמו נהרות האמזונס, אוקאיאלי ומארניון.
הצבע הוורוד של דולפינים אלה ניכר ביותר כשהם צעירים ודוהה ככל שהם מזדקנים, מה שמביא לצבע ורוד-אפור או אפילו אפרפר במבוגרים. דולפינים ורודים ידועים בהתנהגותם הידידותית והסקרנית, ולעתים קרובות הם מתקרבים לסירות ולשחיינים.
מפגש עם דולפינים ורודים בבית הגידול הטבעי שלהם הוא חוויה ייחודית ובלתי נשכחת למבקרים באזור האמזונס של פרו, המציעה הזדמנות לצפות ביצורים מרתקים אלה מקרוב וללמוד על האקולוגיה ומצב השימור שלהם.
עובדה 9: לפרו יש “עיר לבנה” הבנויה מסלע וולקני
ארקיפה, הידועה כ”העיר הלבנה” (סיודד בלנקה) בזכות מבניה הרבים הבנויים מסלע וולקני לבן הנקרא סילאר, היא אחת הערים האיקוניות ביותר של פרו. ארקיפה, הממוקמת באזור האנדים בדרום פרו, מתהדרת בנוף אדריכלי מהמם המאופיין במבנים מהתקופה הקולוניאלית העשויים מסילאר, סוג של אבן אפר וולקני.
המרכז ההיסטורי של ארקיפה, שהוגדר כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו, כולל מבנים קולוניאליים רבים המשוחזרים היטב, כולל כנסיות, מנזרים ואחוזות, כולם בנויים עם הסלע הוולקני הלבן הייחודי. השימוש בסילאר מעניק לעיר מראה מדהים, במיוחד כשהיא מוארת באור השמש, מה שמקנה לה את הכינוי “העיר הלבנה”.
הערה: אם אתם מתכננים לבקר במדינה, בררו אם אתם צריכים רישיון נהיגה בינלאומי בפרו כדי לנהוג.

עובדה 10: האגם הגבוה ביותר שניתן לשיט בו ממוקם בפרו
אגם טיטיקקה, הממוקם על הגבול בין פרו לבוליביה, נחשב לעתים קרובות לאגם הגבוה ביותר שניתן לשיט בו בעולם. ממוקם בגובה של כ-3,812 מטר (12,507 רגל) מעל פני הים, אגם טיטיקקה מפורסם ביופיו הטבעי המדהים, המשמעות התרבותית והאקולוגיה הייחודית שלו.
למרות גובהו הרב, אגם טיטיקקה תומך במגוון קהילות ילידיות וחיות בר, כולל מספר מיני דגים וציפורים. מימי האגם ניתנים לשיט על ידי סירות, החל מסירות קנה מסורתיות המשמשות דייגים מקומיים ועד כלי שיט מודרניים המשרתים תיירים ותושבים.
לאגם טיטיקקה יש חשיבות תרבותית עצומה לעמים הילידיים של האזור, שיישבו את חופיו במשך אלפי שנים. הוא ביתם של איים רבים, שחלקם כוללים חורבות עתיקות וכפרים מסורתיים המציעים תובנות לתרבויות פרה-קולומביאניות ואורחות חיים.

Published April 05, 2024 • 12m to read