עובדות מהירות על כווית:
- אוכלוסייה: כ-4.3 מיליון איש.
- בירה: עיר כווית.
- שפה רשמית: ערבית.
- מטבע: דינר כוויתי (KWD).
- ממשל: מונרכיה חוקתית יחידנית.
- דת עיקרית: אסלאם, בעיקר סוני, עם מיעוט שיעי משמעותי.
- גיאוגרפיה: ממוקמת במזרח התיכון, גובלת עם עיראק מצפון וממערב, עם סעודיה מדרום, ועם המפרץ הפרסי ממזרח.
עובדה 1: שם המדינה כווית נגזר from המילה הערבית למבצר
שם המדינה כווית נגזר מהמילה הערבית “כּוּת”, שמשמעותה “מבצר”. הצורה המקטינה “כווית” מתורגמת בעצם ל”מבצר קטן”. האטימולוגיה הזאת משקפת את המשמעות ההיסטורית של המדינה ואת מיקומה האסטרטגי לאורך המפרץ הפרסי.
ההיסטוריה של כווית כיישוב מבוצר מתחילה במאה ה-17, כאשר הוקמה כעמדת סחר קטנה וכפר דייגים. נוכחותם של מבצרים ומבנים מבוצרים הייתה חיונית להגנה מפני פושטים ואיומים חיצוניים אחרים. עם הזמן, כווית התפתחה למרכז ימי ומסחרי חשוב, שנהנה ממיקומה האסטרטגי בצומת דרכי סחר מרכזיות.

עובדה 2: יותר מ-2/3 מאוכלוסיית כווית הם זרים
יותר משני שלישים מאוכלוסיית כווית מורכבת מזרים, מה שהופך אותה לאחת המדינות עם השיעור הגבוה ביותר של מהגרי עבודה בעולם. לפי הערכות אחרונות, מהגרי עבודה מהווים כ-70% מכלל אוכלוסיית כווית.
האוכלוסייה הזרה המשמעותי הזו נובעת בעיקר מהכלכלה החזקה של כווית, המונעת על ידי מאגרי הנפט העצומים שלה. תעשיית הנפט, יחד עם מגזרים אחרים כמו בנייה, בריאות ושירותי בית, מושכת מספר גדול של עובדים זרים ממדינות שונות, כולל הודו, מצרים, בנגלדש, הפיליפינים ופקיסטן, בין היתר. המהגרים האלה מגיעים לכווית במחפש אחר הזדמנויות עבודה טובות יותר ושכר גבוה יותר מאלה הזמינים במדינות מוצאם.
עובדה 3: כווית בונה את הבניין הגבוה ביותר בעולם בעתיד
הפרויקט הזה, הידוע בשם בורג’ מובארכ אל-כביר, הוא חלק מהפיתוח הגדול יותר של מדינת אל-חריר (עיר המשי), פרויקט עירוני ענק שמטרתו להפוך את החלק הצפוני של המדינה למרכז כלכלי ומסחרי מרכזי.
בורג’ מובארכ אל-כביר
בורג’ מובארכ אל-כביר המוצע מתוכנן להגיע לגובה מדהים של 1,001 מטר (3,284 רגל), גבוה משמעותית מהבניין הגבוה ביותר הנוכחי, בורג’ חליפה בדובאי, שעומד על 828 מטר (2,717 רגל). העיצוב של בורג’ מובארכ אל-כביר שואב השראה מארכיטקטורה אסלאמית מסורתית, כאשר העיצוב המקוטע שלו נועד לעמוד ברוחות חזקות ובפעילות סיסמית שיכולה להשפיע על מבנים גבוהים כאלה.
מדינת אל-חריר (עיר המשי)
מדינת אל-חריר, או עיר המשי, הוא פרויקט פיתוח עירוני שאפתני המכסה שטח של 250 קילומטר רבוע (96.5 מיל רבוע). העיר מתוכננת לכלול אזורי מגורים, רובעי עסקים, שמורת טבע ומתקני תרבות ובידור שונים. היא מטרתה לגוון את כלכלת כווית על ידי משיכת השקעות, תיירות ועסקים בינלאומיים, ולהפחית את התלות של המדינה בהכנסות מנפט.

עובדה 4: כווית היא מדינת מדבר כמעט ללא מקורות מים מתוקים טבעיים
כווית היא מדינת מדבר כמעט ללא מקורות מים מתוקים טבעיים, המאופיינת באקלים צחיח ובגשמים שנתיים מינימליים, בממוצע של כ-110 מילימטר (4.3 אינץ’) בלבד. התנאים הסביבתיים הקשים היווו באופן היסטורי אתגרים משמעותיים לאספקת מים.
כדי להתמודד עם זה, כווית מסתמכת במידה רבה על התפלה, תהליך המסיר מלח וזיהומים אחרים ממי ים. המדינה הייתה חלוצה באימוץ התפלה בקנה מידה גדול בשנות ה-50, והיום, מתקני התפלה כמו שוואיח, שועייבה ודוחה מספקים את רוב מי השתייה של כווית. השיטה הזו עתירת אנרגיה ויקרה אך חיונית למענה על צרכי המים של האוכלוסייה והתעשיות.
בנוסף להתפלה, כווית משתמשת במשאבי מי תהום מוגבלים ובמי שפכים מטופלים למטרות חקלאיות ותעשייתיות. מי התהום, לעתים קרובות מלוחים, דורשים טיפול, בעוד שמי שפכים מטופלים עוזרים לחסוך במים מתוקים.
עובדה 5: אין מסילות רכבת בכווית
בכווית אין מסילות רכבת, מה שהופך אותה לאחת המדינות הבודדות ללא רשת רכבת. היעדר תשתית רכבת משמעותו שהתחבורה בתוך המדינה מסתמכת במידה רבה על רשתות כבישים ותעופה.
תחבורה כבישית
תחבורה כבישית היא אמצעי התחבורה העיקרי בכווית. למדינה יש רשת נרחבת ומתוחזקת היטב של כבישים מהירים וכבישים המחברים ערים מרכזיות, עיירות ואזורים תעשייתיים. אפשרויות התחבורה הציבורית כוללות אוטובוסים ומוניות, אך בעלות על מכוניות פרטיות גבוהה מאוד, מה שתורם לעומס תנועה משמעותי, במיוחד באזורים עירוניים כמו עיר כווית.
הערה: אם אתם מתכננים לנסוע למדינה, בדקו אם אתם צריכים רישיון נהיגה בינלאומי בכווית כדי לשכור ולנהוג במכונית.
תעופה
לנסיעות בינלאומיות, כווית מסתמכת על תחבורה אווירית. נמל התעופה הבינלאומי של כווית משמש כשער הכניסה הראשי לנוסעים ומטען, המחבר את המדינה ליעדים שונים ברחבי העולם. הנושאת הלאומית, כווית איירוויז, וחברות תעופה בינלאומיות אחרות פועלות מהמוקד הזה, ומקלות על נסיעות ומסחר.

עובדה 6: לכווית יש גבולות יבשתיים עם 2 מדינות בלבד
לכווית יש גבולות יבשתיים עם שתי מדינות בלבד: עיראק וסעודיה.
גבול עם עיראק
כווית חולקת גבול צפוני עם עיראק, שהיה באופן היסטורי נקודת מחלוקת. הסכסוך הבולט ביותר שנבע מהגבול הזה היה הפלישה העיראקית לכווית ב-1990, שהובילה למלחמת המפרץ. הגבול נמתח כ-240 קילומטר (150 מיל) וראה מאמצים לחיזוק הביטחון והיציבות בתקופה שלאחר המלחמה.
גבול עם סעודיה
מדרום, כווית חולקת גבול ארוך יותר עם סעודיה, הנמתח כ-222 קילומטר (138 מיל). הגבול הזה בדרך כלל שליו ושיתופי, כששתי המדינות חולקות קשרים תרבותיים וכלכליים כחברות במועצת שיתוף הפעולה המפרצית (GCC). הגבול מקל על סחר ותנועה משמעותיים בין שתי האומות.
עובדה 7: הבז הוא ציפור חשובה מאוד לכווית
הבז תופס מקום מיוחד בתרבות ובהיסטוריה של כווית. הוא מסמל את המסורות השורשיות של האומה ואת הקשר לסביבת המדבר. במשך דורות, בזיות הייתה מנהג אהוב בקרב כוויתים, המציגה כישורים בציד ומטפחת קשר חזק בין בזיירים לציפוריהם.
בכווית, בזים אינם מוערכים רק בגלל כושר הציד שלהם אלא גם נערצים בשל יופיים וחינם. הם מייצגים חוסן והסתגלות בנוף המדבר הקשה, שם מילאו באופן היסטורי תפקיד מכריע בציד למזון.

עובדה 8: מירוצי גמלים פופולריים בכווית
מירוצי גמלים הם עניין גדול בכווית, חדורי מסורת ותרבות שמתמשכים במשך דורות. זה לא רק ספורט; זה חגיגה של המורשת המדברית של כווית והקשר העמוק בין אנשים לבעלי החיים העמידים האלה.
בכווית, אירועי מירוצי גמלים הם עניינים תוססים, המושכים קהל שרוצה לחזות במהירות ובזריזות של היצורים המרהיבים האלה. המירוצים מתקיימים במסלולים מודרניים המצוידים בטכנולוגיה חדישה, המשלבים מסורות ישנות עם התקדמויות חדשות כדי להבטיח תחרויות הוגנות ומרגשות.
הספורט הזה אינו רק בידור – הוא השתקפות של ההיסטוריה של כווית והתפקיד החיוני שמילאו גמלים בחיי היומיום. מתחבורה לסחר, גמלים היו חיוניים לניווט בשטח המדברי הקשה.
עובדה 9: האטרקציה הפופולרית ביותר של כווית היא מגדלי כווית
הציון הדרך הכי איקוני של כווית הוא מגדלי המים של כווית. המבנים המתנשאים האלה אינם רק ציוני דרך, אלא גם מתקנים רב-תכליתיים. כווית היא אחת המדינות הבודדות בעולם שאינן רשומות כאתר מורשת עולמית של יונסק”ו, למרות שעדויות עתיקות לציביליזציות אחרות נמצאו בשטח המדינה.

עובדה 10: תושבי כווית נמצאים סטטיסטית ברובם בהשמנת יתר
כווית מתמודדת עם שכיחות גבוהה של השמנת יתר בקרב אוכלוסייתה, כאשר נתונים סטטיסטיים מדגישים חששות משמעותיים. לפי נתונים אחרונים, למעלה מ-70% מהמבוגרים הכוויתים מסווגים כבעלי עודף משקל או השמנת יתר. הנתון המדאיג הזה מדגיש את חומרת הבעיה, המושפעת מגורמים כמו שינוי בדפוסי התזונה, מעבר לאורח חיים בישיבה, ונטיות גנטיות. הממשלה ורשויות הבריאות בכווית קידמו באופן פעיל קמפיינים להעלאת מודעות ויישמו יוזמות לעידוד אורח חיים בריא יותר ולמאבק בשיעורים הגדלים של בעיות בריאות הקשורות להשמנת יתר במדינה.

Published July 12, 2024 • 12m to read